בדיקת סימן מסחר היא חיפוש במאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים, שבו בודקים אם מישהו כבר רשם או ביקש לרשום שם זהה או דומה לשם העסק שלכם, עבור מוצרים או שירותים דומים. החיפוש הבסיסי נעשה בחינם באתר trademarks.justice.gov.il, אבל הוא לא מסתיים בשאלה אם השם מופיע במאגר: צריך לבדוק גם שמות דומים, תחום פעילות ושימוש בשוק.
הבדיקה חשובה לפני שמזמינים שלט, מעצבים לוגו או משקיעים בפרסום, כי שם שמתנגש בסימן קיים עלול להיפסל ברישום, ובמקרה גרוע לגרור דרישה להפסיק להשתמש בו.
איך בודקים אם שם עסק תפוס במאגר סימני המסחר?
בודקים באתר החיפוש הישראלי של רשות הפטנטים (משרד המשפטים), שמאפשר חיפוש עצמאי וללא עלות במאגר הסימנים הרשומים ובבקשות הרישום. הנה סדר פעולות פשוט.
- מגדירים מה בודקים. רושמים את השם בעברית ובאנגלית, כולל כתיב חלופי ושם בתעתיק (למשל "קפה נחל" ו-Nahal Coffee).
- מחפשים את השם המדויק באתר החיפוש של רשות הפטנטים, בעברית ובאותיות לועזיות.
- מחפשים וריאציות: חלק מהשם, שם עם תוספת או בלי תוספת, כתיב עם יו"ד או בלעדיה, צליל דומה.
- מזהים את תחום הפעילות. לכל סימן רשומים מוצרים או שירותים מסוימים, מחולקים לסיווגים לפי הסיווג הבינלאומי של ניס (45 סיווגים: 34 למוצרים ו-11 לשירותים).
- קוראים כל תוצאה רלוונטית: מי הבעלים, באיזה סיווג רשום הסימן, ומה הסטטוס שלו במאגר.
- מרחיבים לבדיקה מחוץ למאגר: גוגל, רשתות חברתיות, שמות דומיין ומרשם החברות.
מה נחשב שם דומה, ולא רק שם זהה?
פקודת סימני המסחר אוסרת רישום של סימן הזהה לסימן רשום של אחר עבור אותם מוצרים או מוצרים מאותו הגדר, וגם של סימן דומה אליו במידה שעלולה להטעות. לכן שם לא חייב להיות זהה כדי להיפסל.
כשבודקים דמיון, שמים לב לכמה מרכיבים:
- דמיון בצליל: שמות שנשמעים דומים בעברית, גם אם הכתיב שונה.
- דמיון בכתב: אותיות חופפות, הוספת "ה" הידיעה או שינוי קל בסדר המילים.
- דמיון במשמעות: תרגום של שם לועזי לעברית ולהפך.
- קרבה בין התחומים: אותו שם יכול להתקיים אצל בעלים שונים אם הסחורות רחוקות זו מזו, אבל לא אם הציבור עלול לחשוב שמקור השירות זהה.
זו הסיבה שבדיקה בעין לא מחליפה שיקול דעת: ההכרעה היא של רשם הפטנטים, ובמחלוקת של בית המשפט, ולא של מי שמחפש.
איפה עוד כדאי לבדוק מלבד מאגר רשות הפטנטים?
המאגר הרשמי מכסה סימנים שנרשמו או הוגשו בישראל, אבל שם יכול להיות תפוס גם בלי רישום. הטבלה מסכמת את מקורות הבדיקה ומה כל אחד מהם מגלה.
| מקור | מה בודקים | מה הוא לא מכסה |
|---|---|---|
| מאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים | סימנים רשומים ובקשות רישום בישראל | שימוש בפועל בלי רישום |
| TMview (בסיס הנתונים של EUIPO) | סימנים במדינות רבות, כולל סימנים רשומים בישראל | כיסוי מלא של כל מדינה |
| גוגל ורשתות חברתיות | עסקים פעילים עם שם דומה, גם בלי רישום | הסטטוס המשפטי של השם |
| רישום שמות דומיין | אתרים קיימים בשם דומה | זכויות בשם, כי דומיין אינו סימן מסחר |
| בדיקה בתשלום לפי תקנה 78א | סימנים זהים או דומים רשומים או תלויים | שימוש בפועל בשוק |
על ההבדל בין דומיין לסימן אפשר לקרוא במדריך על זכויות בשם דומיין, ועל בחירת דומיין שלא מסכן את המותג במאמר על רכישת שם דומיין לעסק.
למה שם שלא רשום במאגר עדיין יכול להיות תפוס?
שם יכול להיות מוגן גם בלי רישום, אם עסק אחר משתמש בו זמן ובנה לו מוניטין. חוק עוולות מסחריות אוסר על גניבת עין: עוסק אינו רשאי לגרום לכך שהנכס או השירות שלו ייחשבו בטעות כשל עוסק אחר. האיסור חל גם כשאין סימן רשום, ולכן הימצאות השם פנוי במאגר אינה אישור סופי.
דוגמה: מסעדה שפועלת שנים תחת שם מסוים, ולא טרחה לרשום אותו, עדיין יכולה לטעון נגד עסק חדש באותו אזור ובאותו תחום שמשתמש בשם דומה. כדי לצמצם את הסיכון, חפשו את השם בגוגל ובמפות, בדקו חשבונות ברשתות החברתיות, ושאלו את עצמכם אם לקוח עלול לטעות בין העסקים.
בעלי סימנים רשומים מקבלים הגנה חזקה יותר, ולכן הפרה של סימן רשום נבחנת בכלים אחרים. יש על כך פירוט במאמר על הפרת סימני מסחר.
דוגמה: בדיקה של שם לבית קפה
נניח שאתם מתכננים לפתוח בית קפה בשם "קפה נחל". הבדיקה תיראה כך:
- מחפשים "נחל" ו"קפה נחל" במאגר, וגם Nahal.
- מתמקדים בסיווג 43 (שירותי מזון ומשקאות, כולל בתי קפה) ובסיווג 30 (קפה כמוצר).
- נניח שמתגלה סימן "נחל" רשום לחברת מי מינרלים בסיווג 32 (משקאות). המוצרים שונים, אבל קרובים מספיק כדי לשאול אם הציבור עלול לקשור ביניהם.
- נניח שבגוגל מתגלה גם בית קפה פעיל בשם דומה בעיר אחרת, שאינו רשום.
התוצאה היא לא ודאות, אלא תמונת סיכון. סימן בתחום קרוב מצדיק התייעצות, ובית קפה דומה מצדיק לבחון אם לשנות שם או להוסיף מרכיב מבדיל.
מה עושים כשמוצאים סימן דומה?
כשמוצאים סימן דומה, לא ממהרים לוותר או להתעלם: בודקים קודם עבור אילו מוצרים הוא רשום, אם הוא עדיין בתוקף ואם נעשה בו שימוש. האפשרויות העיקריות:
- לשנות או לשכלל את השם: להוסיף מילה מבדילה או לבחור שם אחר, בעיקר כשהסימן הקיים בתחום זהה לשלכם.
- להמשיך כשהתחומים רחוקים: אם הסימן הקיים בתחום שונה לחלוטין, יש סיכוי סביר שרישום יתאפשר, אבל זו הערכה ולא הבטחה.
- לפנות לבעל הסימן: הסכמה בכתב לדו-קיום יכולה לפתור התנגשות, ולעיתים נדרשת בהליך הרישום.
- לבדוק אם הסימן ננטש: בפקודה קיימת אפשרות לבקש מחיקה של סימן שלא נעשה בו שימוש בתום לב במשך שלוש שנים לפני הבקשה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. זהו הליך משפטי שיש להעריך מראש.
אם אתם כבר מתכננים להגיש בקשה, עמוד רישום סימן מסחר מסביר את שלבי ההליך, ובמאמר על עלות רישום סימן מסחר מפורטות האגרות.
אילו טעויות נפוצות בבדיקת סימן מסחר?
רוב הכשלים בבדיקה מגיעים מחיפוש צר מדי או מהנחות לא נכונות. אלה הטעויות החוזרות:
- לחפש רק את השם המדויק ולא וריאציות, תעתיק וצליל דומה.
- לא לבדוק בעברית ובאנגלית את אותו שם.
- להתעלם מהסיווג: שם זהה בסיווג רחוק שונה מאוד משם זהה באותו תחום.
- להניח שרישום חברה או דומיין פנוי מבטיח זכות בשם. רישום חברה או דומיין אינו רישום סימן מסחר.
- לחכות לבדיקה עד שהשלט כבר הוזמן. הבדיקה זולה בהרבה לפני ההשקעה בחומרי המיתוג ולא אחריה.
- לסמוך על התוצאה לאורך זמן: מאגר משתנה, ובקשה חדשה יכולה להיות מוגשת אחרי הבדיקה שלכם.
מתי כדאי להיעזר בעורך דין או בבדיקה בתשלום?
כדאי לשקול בדיקה מקצועית כשמדובר בשם שבו תשקיעו הרבה, כשנמצאו סימנים קרובים, או כשהעסק מתכנן להתרחב לתחומים נוספים או לחו"ל. רשות הפטנטים מאפשרת להגיש בקשה לחיפוש בתשלום לפי תקנה 78א, שבו נבדקים סימנים רשומים או תלויים זהים או דומים. עורך דין או יועץ קניין רוחני יכול לפרש את התוצאות, להעריך סיכוי לדחייה או להתנגדות ולהציע חלופות.
הבדיקה העצמאית נותנת תמונה ראשונה ושימושית. היא לא מחליפה הערכה משפטית כשיש התנגשות אפשרית, ולכן אל תתייחסו אליה כאל הבטחה לרישום מוצלח.
להרחבה: סכסוך על שם דומיין: איך פועל הליך IL-DRP ומה צריך להוכיח
שאלות נפוצות
איפה בודקים אם שם עסק תפוס כסימן מסחר?
באתר החיפוש של רשות הפטנטים במשרד המשפטים (trademarks.justice.gov.il), שמאפשר חיפוש עצמאי בחינם. כדאי להשלים אותו בחיפוש בגוגל, ברשתות החברתיות ובשמות דומיין.
האם בדיקת סימן מסחר עולה כסף?
החיפוש העצמאי במאגר של רשות הפטנטים הוא ללא עלות. אפשר גם להגיש בקשה לחיפוש בתשלום לפי תקנה 78א, ועל סכום האגרה כדאי לבדוק באתר הרשות.
האם שם דומה גם יכול למנוע רישום?
כן. הפקודה אוסרת רישום של סימן דומה לסימן רשום של אחר במידה שעלולה להטעות, עבור מוצרים או שירותים מאותו הגדר. לכן גם שוני קל בכתיב או בצליל לא תמיד מספיק.
האם רישום חברה או שם דומיין מבטיח זכות בשם?
לא. רישום חברה או דומיין אינו רישום סימן מסחר, והם לא מקנים הגנה על השם כסימן. הגנה כזו מתקבלת ברישום בפנקס הסימנים או משימוש ומוניטין.
האם אפשר להשתמש בשם שאינו רשום אצל אחר?
לא תמיד. גם בלי רישום, עסק שבנה מוניטין בשם יכול לטעון להטעיה או לגניבת עין. לכן בודקים גם שימוש בפועל בשוק.
מקורות
- מאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים, משרד המשפטים
- חיפוש סימני מסחר, רשות הפטנטים – משרד המשפטים
- פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (נבו)
- פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] – ויקיטקסט
- Nice Classification – WIPO
- חוק עוולות מסחריות, סעיף 1 (גניבת עין) – ויקיטקסט
- בקשה לחיפוש במאגר סימני המסחר הישראלי (תקנה 78א) – gov.il
- Israel joins TMview – TMDN
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.