הסרת תוכן מגוגל מתחילה בהבנה אחת: גוגל מסירה קישורים מתוצאות החיפוש, לא את הדף עצמו. הנה המסלולים, מתי כל אחד מהם מתאים ומה אפשר לצפות לקבל.
אדם יושב ליד מחשב ובודק תוצאות חיפוש בגוגל לצורך הסרת תוכן מגוגל

הסרת תוכן מגוגל: אילו דרכים באמת עובדות ואילו לא

עודכן לאחרונה:

הסרת תוכן מגוגל פירושה בדרך כלל הסרת קישור מתוצאות החיפוש, ולא מחיקה של הדף המקורי. אפשר לפנות לגוגל ישירות כשמדובר במידע אישי רגיש, לפנות למפרסם עצמו, או לבקש מבית משפט צו כשמדובר בתוכן שקרי או מכפיש. הבחירה במסלול הנכון תלויה בסוג התוכן, ולא בכמה הוא מציק לכם.

מה בעצם מוסר כשמבקשים הסרת תוכן מגוגל?

גוגל היא מנוע חיפוש: היא מציגה קישורים לדפים שנמצאים באתרים של אחרים. כשגוגל מסכימה לבקשה, הקישור נעלם מתוצאות החיפוש (לעיתים רק בחיפוש לפי שמכם), אבל הדף ממשיך להתקיים באתר המקורי. גוגל עצמה מציינת בדפי העזרה שלה שגם אחרי הסרה מהחיפוש, התוכן עשוי להישאר ברשת, ושכדי להעלים אותו באמת צריך לפנות לבעל האתר.

מכאן נגזרות שתי מסקנות. ראשית, הסרה מהמקור היא הפתרון היסודי, והסרה מגוגל היא פתרון משלים. שנית, כל בקשה נבחנת לפי כתובת מדויקת של דף (URL), ולא לפי שם האתר או נושא הפרסום.

אילו מסלולים קיימים להסרת תוכן, ומה ההבדל ביניהם?

יש שלושה מסלולים עיקריים: בקשה מנהלתית לגוגל, פנייה למפרסם או לבעל האתר, והליך משפטי. הטבלה מסכמת מתי כל אחד מתאים.

מסלול מתאים ל… מה מתקבל המגבלה העיקרית
טופס הסרה של גוגל מידע אישי רגיש: כתובת, טלפון, מסמכי זהות, פרטי בנק, הדלפת פרטים הקישור מוסר מהחיפוש הדף המקורי נשאר באתר
פנייה לבעל האתר תוכן שהמפרסם מוכן לתקן או למחוק מחיקה או תיקון בדף עצמו תלוי ברצון הטוב של המפרסם
מכתב התראה פרסום שיש בו לשון הרע או פגיעה בפרטיות לחץ משפטי, לעיתים הסרה בהסכמה אין הבטחה לתוצאה
תביעה וצו שיפוטי תוכן שקרי, מכפיש או פוגעני שהמפרסם מסרב להסיר צו הסרה, ולעיתים פיצוי עלות, זמן וחשיפה לדיון פומבי

במקרים רבים משלבים: פונים למפרסם, ואם אין מענה פונים לגוגל, ואם גם זה לא מספיק עוברים להליך משפטי.

שישה צעדים להסרת תוכן מגוגל: תיעוד, סיווג התוכן, פנייה למפרסם, טופס הסרה לגוגל, צו שיפוטי בתוכן מכפיש, ובדיקה שהתוצאה נעלמה.
הסרת תוכן מגוגל: שישה צעדים

מתי גוגל מסירה מידע אישי בלי צו בית משפט?

גוגל מסירה מידע אישי מסוים לפי המדיניות שלה, גם בלי צו. לפי דף העזרה של גוגל, הקטגוריות הכוללות כתובת מגורים, מספר טלפון, כתובת דוא"ל, מספרי זהות ממשלתיים, פרטי חשבון בנק וכרטיס אשראי, תמונות של חתימה או תעודה מזהה, רשומות רפואיות וסיסמאות.

גם דוקסינג נכלל, כלומר פרסום פרטים אישיים בצירוף איומים או איסוף מסיבי של פרטים בלי מטרה לגיטימית. בקשה כזו מגישים באמצעות טופס ייעודי, ובו מציינים את הכתובות המדויקות של הדפים. אפשר לבקש הסרה מלאה, או הסרה רק מחיפושים שכוללים את שמכם.

גוגל מבהירה שתוכן בעל עניין ציבורי או ערך חדשותי עשוי להישאר. לכן בקשה להסרת כתבה על אדם בתפקיד ציבורי, או על פרשה שעדיין רלוונטית לציבור, צפויה להידחות.

מה לצרף לבקשה

  • הכתובת המלאה של כל דף בעייתי, לא כתובת הבית של האתר.
  • צילומי מסך שמראים איפה המידע מופיע.
  • הסבר קצר מדוע המידע נכלל בקטגוריות שגוגל מסירה.

איך מסירים תוכן שקרי או מכפיש מגוגל?

כשמדובר בתוכן שקרי או מכפיש, ולא במידע אישי רגיש, גוגל נוטה לדרוש צו של בית משפט לפני שתפעל. זו הגישה שמתוארת בפרסומים משפטיים רבים בישראל. המשמעות המעשית היא שבקשה מנהלתית בלבד עלולה להיתקע, ושכדאי להתכונן מראש לאפשרות של הליך משפטי.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיוני 2015, בערעור בעניינו של עו"ד עמי סביר נגד גוגל ובעל אתר, קבעה השופטת אביגיל כהן שמנוע חיפוש צריך להסיר תוצאה מכפישה לפי מנגנון של "הודעה והסרה" (notice and takedown). התנאים היו מחמירים: התוצאה שקרית לחלוטין, בעל האתר מסרב לתקן, והמקרה הוא מקרה קיצוני. בית המשפט דחה את הטענה שגוגל פטורה מלפעול בלי צו.

פסק דין אחד אינו מבטיח שכל בקשה תתקבל. הוא מראה שהדלת פתוחה כשהפרסום שקרי באופן שאי אפשר להתווכח עליו, ושלא כל דעה שלילית או ביקורת עונה על ההגדרה.

על מה מבססים את התביעה

הבסיס הרגיל הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק מאפשר פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א (הסכום צמוד למדד), וסמכויות נוספות לבית המשפט, כמו הוראה לפרסם הכחשה או תיקון. הפירוט מופיע במאמר שלנו על תביעת לשון הרע באינטרנט, ומבט כללי על התחום יש בעמוד לשון הרע. כשהפרסום חושף פרטים פרטיים, עשויה לעמוד גם עילה לפי דיני הגנת הפרטיות, שעליהם כתבנו במאמר על חוק הגנת הפרטיות.

מה כותבים בפנייה למפרסם או במכתב ההתראה

פנייה טובה קצרה וממוקדת, ומאפשרת למפרסם לפעול בלי להתייעץ עם אף אחד. כדאי שתכלול את הפרטים האלה:

  • הכתובת המדויקת של הדף, ואת המשפט או הקטע הבעייתי בלבד.
  • הסבר תמציתי מדוע הקטע שגוי או פוגעני, עם מסמך או עובדה שמוכיחים זאת.
  • בקשה ברורה: למחוק, לתקן או להסיר את שמכם.
  • מועד סביר למענה, כדי שיהיה ברור מתי עוברים לשלב הבא.

ניסוח עניני מגדיל את הסיכוי שהמפרסם ישתף פעולה, וגם משרת אתכם בהמשך: אם תגיעו לבית משפט, הפנייה המסודרת תראה שניסיתם לפתור את העניין בדרך מתונה לפני שפתחתם בהליך.

מה עושים בפועל, צעד אחר צעד?

סדר הפעולות משפיע על התוצאה, כי כל שלב מתעד את מה שקדם לו.

  1. מתעדים לפני שמבקשים. שומרים צילומי מסך עם תאריך, כתובת הדף ופרטי המפרסם, לפני שמישהו מוחק או משנה.
  2. מסווגים את התוכן. שואלים אם מדובר במידע אישי רגיש, בפרסום שקרי, או בדעה וביקורת. לכל סוג מסלול אחר.
  3. פונים למפרסם. פנייה כתובה, עניינית ומנומסת מובילה לעיתים להסרה מהירה, בלי עלות.
  4. מגישים בקשה לגוגל. כשהמפרסם לא משתף פעולה, מגישים טופס הסרה עם כתובות מדויקות ונימוק.
  5. שוקלים הליך משפטי. בתוכן מכפיש שנשאר, מגישים תביעה ובה בקשה לצו הסרה, ומצרפים את הצו לבקשה לגוגל.
  6. מוודאים שהתוצאה נעלמה. גם אחרי מחיקה מהאתר, עותק ישן עלול להישאר זמן מה בתוצאות. בדפי העזרה של גוגל יש כלי לבקשת עדכון של תוכן שכבר הוסר.

להרחבה על הצעדים הראשונים אחרי גילוי פרסום פוגעני, קראו את המאמר מה תעשו אם כתבו עליכם פוסט פוגעני ברשת.

כדאי גם לשמור על ציפיות ריאליות. הסרה מהחיפוש אינה מוחקת את הפרסום מרשתות חברתיות, מקבוצות סגורות או מארכיונים, והיא אינה מונעת מאדם שמכיר את הכתובת להגיע אליה ישירות. לכן במקרים רגישים שווה להסתכל על התמונה כולה: איפה התוכן מופיע, מי מפרסם אותו, ומה המטרה בפועל, ניקוי תוצאות החיפוש או הסרה מלאה של הפרסום. כשהמטרה היא להגן על השם והמוניטין לאורך זמן, מומלץ גם לעקוב מדי פעם אחרי תוצאות החיפוש לפי שמכם, ולבדוק שפרסום שהוסר לא חזר בכתובת אחרת.

אילו טעויות מונעות הסרה?

רוב הכישלונות נובעים מבחירה שגויה של מסלול או מבקשה לא מדויקת. אלה הטעויות החוזרות:

  • בקשה לכל האתר. גוגל בוחנת כתובות מסוימות, ולכן בקשה כללית כמו "תסירו את כל מה שכתוב עלי" לא תטופל.
  • הגשה של ביקורת כאילו הייתה שקר. דעה שלילית או חוות דעת של לקוח מוגנת במידה רבה, וניסיון להסירה עלול להיכשל ואף לעורר סיבוב נוסף של פרסומים.
  • תגובה זועמת בפומבי. תגובה חריפה מושכת תשומת לב לפרסום המקורי, ועלולה להיחשב בעצמה לפרסום פוגעני.
  • הסתמכות על שירותי הסרה שמבטיחים תוצאה. אף גורם אינו יכול להבטיח שגוגל תסיר תוכן שלא עומד במדיניות או בדין.
  • דחיית הפנייה. ככל שהפרסום נשאר זמן רב, הוא מצטבר בקישורים ובהעתקות, וקשה יותר לטפל בו.

דוגמה: שני תוכנים, שני מסלולים

נניח שבעל עסק מגלה שני דברים: פורום שבו מופיעים מספר הטלפון הפרטי וכתובת הבית שלו, וכתבה באתר קטן שקובעת עליו בטעות שהורשע בהונאה. בפורום הוא יפנה לגוגל בטופס הסרת מידע אישי ולמנהל הפורום. בכתבה, שבה העובדה שקרית ואין עניין ציבורי בה, יוכל לשלוח מכתב התראה למפרסם, ואם יסרב, לבחון תביעה לפי חוק איסור לשון הרע ובקשה לצו.

אם התוכן נוגע גם לשיימינג ברשתות, בדקו את המאמר על שיימינג ברשתות החברתיות. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני, כי הכרעה אם תוכן מסוים הוא לשון הרע תלויה בנסיבות המדויקות.

להרחבה: הזכות להישכח בישראל: האם אפשר למחוק מידע מתוצאות החיפוש

שאלות נפוצות

האם גוגל מוחקת תוכן מהאינטרנט?

לא. גוגל מסירה קישורים מתוצאות החיפוש שלה, אבל הדף המקורי נשאר באתר שבו פורסם. כדי למחוק את התוכן עצמו צריך לפנות לבעל האתר או לקבל צו שיפוטי נגדו.

האם גוגל מסירה תוכן בלי צו בית משפט?

במידע אישי רגיש, כמו כתובת, טלפון, מסמכי זהות ופרטי בנק, כן, לפי מדיניות ההסרה שלה. בתוכן מכפיש או שקרי היא נוטה לדרוש צו, אם כי בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ב-2015 שבמקרים קיצוניים היא צריכה לפעול גם בלי צו.

כמה זמן לוקח להסיר תוצאה מגוגל?

אין זמן קבוע. בקשה מנהלתית נבחנת לפי תור הטיפול של גוגל, והליך משפטי יכול להימשך חודשים. בצו זמני אפשר לעיתים לקצר את ההליך.

אפשר להסיר ביקורת שלילית של לקוח?

בדרך כלל לא, אלא אם היא כוללת עובדות שקריות או פרטים פרטיים. דעה והבעת אי שביעות רצון מוגנות במידה רבה, וניסיון להסיר אותן עלול להיכשל.

מקורות

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.