תביעת לשון הרע באינטרנט מוגשת לבית משפט אזרחי נגד מי שפרסם עליכם דבר שעלול להשפיל אתכם או לפגוע בשמכם הטוב, והיא יכולה להסתיים בצו להסרת הפרסום, בפרסום התנצלות ובפיצוי כספי. כדי להצליח צריך להראות שהייתה "לשון הרע" שפורסמה לאדם נוסף, והנתבע יכול להתגונן בעיקר בטענת אמת שיש בה עניין ציבורי או בטענת תום לב. הכול מוסדר בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, והוא חל על פוסטים, תגובות, ביקורות בגוגל, קבוצות וואטסאפ ופרסומים באתרים כמו שהוא חל על עיתון.
מה נחשב לשון הרע באינטרנט
החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או להפוך אותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג. הגדרה זו כוללת גם פגיעה בו במשרתו, בעסקו או במקצועו. אין חשיבות לשאלה אם הדבר נאמר במפורש או נרמז. משפט כמו "אל תתקרבו אליו, הוא עושה דברים" נבחן לפי האופן שבו קורא סביר יבין אותו, לא לפי מה שהכותב התכוון.
הפרסום יכול להיות כתוב, מצולם, מוקלט או בכל אמצעי אחר. כדי שיהיה "פרסום" מספיק שהדברים הועברו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. לכן גם הודעה בקבוצה סגורה עם עשרות חברים יכולה להיחשב, אם כי היקף החשיפה ישפיע על גובה הפיצוי.
עסקים ותאגידים יכולים לתבוע גם הם, ולא רק יחידים. מי שמתלבט אם ביקורת שלילית חוצה את הקו יכול לקרוא על כך גם בעמוד על גבולות חופש הביטוי באינטרנט.
לפני שמגישים: מה עושים בימים הראשונים
- לתעד. שמרו צילומי מסך שמראים את הטקסט המלא, את שם המפרסם, את התאריך ואת הכתובת (URL). עדיף לשמור גם את מספר הצפיות, התגובות והשיתופים, כי אלה משפיעים על הנזק. פרסום נמחק מהר, וראיה שלא נשמרה קשה להשיב.
- לבקש הסרה מהפלטפורמה. לרוב אפשר לדווח לפייסבוק, לגוגל או לאתר המארח. זה לא תחליף לתביעה, אבל לפעמים מקצר את משך הפגיעה.
- לשלוח מכתב התראה. דרישה בכתב להסיר, להתנצל ולפצות. מכתב כזה יכול לסיים את המחלוקת בלי בית משפט, ובית המשפט גם מתחשב בהתנהגות הצדדים אחריו.
- לא להגיב בהצפה. תגובה זועמת מצדכם עלולה להפוך אתכם לנתבעים. אם אתם מגיבים, כתבו עובדות בלבד.
על הצעדים הראשונים בפירוט אפשר לקרוא במדריך מה עושים כשכתבו עליכם פוסט פוגעני ברשת.
מי יכול להיתבע
הנתבע הראשי הוא מי שכתב את הפרסום. אבל באינטרנט נוספים גורמים: מי ששיתף את הפוסט, מנהל קבוצה או אתר שהשאיר את התוכן במקומו, ולעיתים גם בעל הפלטפורמה. אחריותם של מנהלי קבוצות ואתרים נדונה בפסיקה בגישות שונות, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה לגופו ולא להניח מראש שאפשר לתבוע את כולם.
אם המפרסם אנונימי, זה מורכב יותר. בית המשפט העליון הכיר בכך שאנונימיות ברשת נהנית מהגנה הקשורה לחופש הביטוי ולפרטיות, וצווים לחשיפת פרטי גולשים אינם ניתנים בקלות (רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי.). לכן בקשה לחשיפת פרטים של גולש אנונימי נבחנת בזהירות, ואין לראות בה צעד שגרתי.
כמה פיצוי אפשר לקבל
סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם כשלא הוכח נזק כספי. התקרה בחוק היא 50,000 ש"ח לכל פרסום, ועד כפליים (100,000 ש"ח) אם הוכחה כוונה לפגוע. הסכומים האלה צמודים למדד ומתעדכנים, כך שהתקרה בפועל גבוהה מהמספרים הנקובים. את הסכום העדכני בודקים בעת ההגשה.
חשוב להבין שזו תקרה ולא מחיר קבוע. בית המשפט שוקל, בין היתר, את חומרת הדברים, את היקף ההפצה, את מעמד הצדדים ואת התנהגותם. סעיף 19 לחוק מפרט גורמים שמקלים עם הנתבע, למשל שהסתמך על מקור, שהיה משוכנע באמיתות הדברים, שלא התכוון לפגוע, או שהתנצל ותיקן. מי שהוכיח נזק ממשי, למשל לקוחות שנעלמו אחרי ביקורת שקרית, יכול לתבוע גם סכום גבוה יותר, אבל אז הנטל להוכיח את הנזק עליו.
בנוסף לכסף, בית המשפט רשאי לאסור הפצה נוספת של הפרסום ולהורות על פרסום תיקון או הכחשה. עבור עסק, הסרת הפוסט והתנצלות פומבית שווים לעיתים יותר מהפיצוי עצמו.
דוגמה: ביקורת בגוגל על עסק
בעלת סטודיו קיבלה ביקורת בת כוכב אחד שבה נכתב שהיא "גנבת" ושהיא "מרמה לקוחות". הלקוחה אכן הייתה בסכסוך איתה על חשבונית, אך לא הייתה כל גניבה. כך זה ייבחן:
| שאלה | איך בודקים |
|---|---|
| האם זו לשון הרע? | "גנבת" ו"מרמה" פוגעות בשם ובעסק. זו לא ביקורת על איכות השירות אלא האשמה בעבירה. |
| האם הדברים אמת? | הנטל על הלקוחה להוכיח שהדברים נכונים ושיש בפרסום עניין ציבורי. |
| מה כדאי להחזיק? | החשבונית, ההתכתבות, צילום הביקורת עם תאריך והיקף החשיפה. |
| מה אפשר לדרוש? | הסרה, התנצלות ופיצוי עד התקרה הצמודה; ואם הוכחה כוונה לפגוע, עד כפליים. |
אילו כתבה הלקוחה "השירות התעכב בשבועיים והתשובות היו עצבניות", הדברים היו נבחנים אחרת: אלה עובדות או דעה על שירות, וקשה הרבה יותר לתבוע עליהם.
איך מתגוננים: ההגנות בחוק
למי שנתבע יש שתי דרכים מרכזיות להגן על עצמו:
- אמת ועניין ציבורי (סעיף 14). צריך להוכיח ששני התנאים התקיימו, כלומר שהדברים נכונים ושהיה עניין ציבורי בפרסום. אמת בלבד, בלי עניין ציבורי, אינה מספיקה. אזהרה לציבור מפני עסק שמרמה נחשבת לרוב לעניין ציבורי; חשיפת פרטים פרטיים על אדם בגלל סכסוך אישי כנראה לא.
- הגנות תום לב (סעיף 15). רשימה של מצבים, למשל הבעת דעה על התנהגות של איש ציבור, ביקורת על יצירה, תלונה לרשות מוסמכת או הגנה על עניין אישי כשר. הפרסום חייב להיות בתום לב ולא רחב מהנדרש.
הניסוח קובע. מי שכותב "הוא רמאי" מסתכן, ומי שכותב "שילמתי 800 ש"ח והמוצר לא סופק, הנה ההתכתבות" נמצא במקום בטוח יותר. עוד על כך במאמר על מניעת תביעת לשון הרע בגין פרסום שלילי.
הגשת התביעה: השלבים
- איסוף ראיות והחלטה על הנתבעים.
- מכתב התראה, ולעיתים הצעה להסדר או גישור.
- הגשת כתב תביעה לבית המשפט המוסמך, בצירוף אגרה לפי סכום התביעה.
- כתב הגנה, שלב ראיות ודיון. לעיתים מוגשת גם בקשה לצו זמני להסרת הפרסום עד לפסק הדין.
תביעה קטנה או תביעה רגילה
לא כל תביעת לשון הרע חייבת להתנהל בהליך מלא. לפי האתר הממשלתי, אפשר להגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית בגין לשון הרע, כל עוד סכום התביעה אינו עולה על 39,900 ש"ח (הסכום נכון לינואר 2026 ומתעדכן מעת לעת). האגרה נמוכה יותר מאשר בתביעה רגילה וההליך קצר יותר, ולכן זו דרך סבירה כשהפרסום מוגבל והפיצוי המבוקש מתון.
תביעה קטנה היא תביעה כספית בלבד. כשהנזק לעסק גבוה, כשהסכום המבוקש חורג מהתקרה או כשמבקשים גם צו להסרת הפרסום, מגישים תביעה רגילה. את הבחירה כדאי לעשות לפני ההגשה ולא אחריה, כי היא קובעת את סדר הדין, את העלויות ואת משך ההליך.
כדאי להכיר גם כלל שמשפיע על התכנון. לפי כל-זכות, בגין אותו פרסום לא מקבלים יותר מפיצוי אחד ללא הוכחת נזק. אי אפשר להגדיל את הסכום בהגשת כמה תביעות על אותה לשון הרע, והפיצוי נקבע לפי שיקול דעת בית המשפט ולא ניתן אוטומטית.
כדאי לא לחכות. לחוק איסור לשון הרע אין תקופת התיישנות משלו, ולכן חלה בדרך כלל התקופה הכללית של 7 שנים מיום הפרסום. אבל ראיות נעלמות, זיכרונות דוהים, וכל שבוע שהפרסום עומד באוויר מגדיל את הנזק.
טעויות נפוצות
- לתבוע על ביקורת ולא על עובדה. דעה שלילית על שירות אינה בהכרח לשון הרע.
- להתעלם מההקשר. ביקורת שנכתבה אחרי חוויה אמיתית נבחנת באופן שונה מפרסום שנועד להשפיל.
- למחוק ראיות. גם נפגעים וגם נתבעים נוטים למחוק, ואז אין מה להוכיח.
- לפרסם את מכתב ההתראה ברשת. זה עלול ליצור פרסום נוסף ועילה נגדית.
- להניח שכל פוסט פוגעני הוא שיימינג. לפעמים מדובר בתחום אחר, ראו מתי אפשר לתבוע על שיימינג ברשתות.
לתמונה רחבה יותר על התחום, אפשר לעבור על דיני הוצאת דיבה ברשתות החברתיות. כשיש במקרה עסק, מוניטין או סכום משמעותי, כדאי לדעת שהניסוח הראשוני והצעדים הראשונים משפיעים הרבה על המשך ההליך.
שאלות נפוצות
כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת לשון הרע בלי להוכיח נזק?
לפי סעיף 7א לחוק, עד 50,000 ש"ח לכל פרסום, ועד 100,000 ש"ח אם הוכחה כוונה לפגוע. הסכומים צמודים למדד, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהנקוב בחוק.
האם אפשר לתבוע על ביקורת שלילית בגוגל או בפייסבוק?
רק אם הביקורת כוללת דבר שפוגע בשם הטוב או בעסק, למשל האשמה בעבירה, ולא רק דעה על שירות. לנתבע עומדות הגנות כמו אמת בצירוף עניין ציבורי ותום לב.
אפשר לתבוע גולש אנונימי?
זה קשה יותר. בית המשפט העליון הכיר בהגנה על אנונימיות ברשת, ולכן חשיפת פרטי גולש מחייבת בקשה לבית המשפט וביסוס מתאים.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת לשון הרע?
בחוק אין תקופת התיישנות מיוחדת, וככלל חלה התקופה הכללית של 7 שנים מיום הפרסום. כדאי לפעול מהר, כי ראיות נמחקות והנזק גדל.
מה עושים לפני הגשת התביעה?
מתעדים את הפרסום בצילומי מסך עם תאריך וכתובת, מבקשים הסרה מהפלטפורמה ושולחים מכתב התראה.
מקורות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (נבו)
- חוק איסור לשון הרע (ויקיפדיה)
- רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. – פסק דין (העין השביעית)
- חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (נבו)
- תקופת התיישנות לתביעת לשון הרע (האן ושות')
- הגשת תביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות (gov.il)
- פיצוי כספי וסעדים נוספים בהליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע (כל-זכות)
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.