כמעט כל תמונה, טקסט, שיר וסרטון שאתם רואים ברשת מוגנים בזכויות יוצרים, גם אם אין עליהם סימן © או אזהרה כלשהי. כדי להשתמש בהם אתם צריכים רשות מבעל הזכויות, רישיון שמתיר זאת, או הגנה בחוק כמו שימוש הוגן. העובדה שמצאתם משהו בגוגל או שהוא פתוח לכולם לא הופכת אותו לחופשי לשימוש.
מה בכלל מוגן, ומה לא
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מגן על יצירות מקוריות: טקסטים, צילומים, איורים, מוזיקה, סרטונים, תוכנה ועיצובים. ההגנה קיימת מרגע היצירה, ואין צורך לרשום או להגיש בקשה. היא נמשכת לאורך חיי היוצר ועוד שבעים שנה אחרי מותו (סעיף 38 לחוק).
ההגנה חלה על הביטוי ולא על הרעיון (סעיף 5). לכן אפשר לכתוב מאמר על אותו נושא כמו מאמר אחר, לדווח על אותן עובדות או לספר על אותה חדשה, אבל אי אפשר להעתיק את הניסוח, את הצילום או את העיצוב. שם מוצר, לוגו או שם מותג הם עניין נפרד של דיני סימני מסחר, ועל ההבדל תקראו במאמר מהו קניין רוחני.
סעיף 5 קובע במפורש שהחוק אינו מגן על רעיון, על תהליך או שיטת ביצוע, על עובדה או נתון, ואף לא על חדשות היום. מי שמדווח מחדש על אירוע חדשותי בניסוח משלו לא מפר דבר, גם אם גוף אחר פרסם את הידיעה קודם. מי שמעתיק את הכתבה עצמה, על הניסוח והצילומים שלה, כבר נמצא בצד השני של הקו.
שימושים נפוצים ומה הסיכון בהם
| מה עושים | האם זה בסדר? |
|---|---|
| לוקחים תמונה מחיפוש תמונות בגוגל ומעלים לאתר העסק | בדרך כלל זו הפרה. תוצאות החיפוש הן אינדקס ולא היתר שימוש |
| מעלים תמונה שצולמה בידי חבר או ספק בלי הסכמה כתובה | הזכויות בדרך כלל אצל הצלם, לא אצל מי שהזמין את העבודה |
| מצטטים משפט או שניים מכתבה, עם ציון המקור ולצורך ביקורת או דיון | לרוב יכול להיחשב שימוש הוגן, בהתאם לנסיבות |
| מעתיקים כתבה או פוסט שלם לבלוג | הפרה, גם אם כתבתם מי הכותב |
| משתמשים במוזיקה מוגנת כרקע לסרטון עסקי | נדרש רישיון, והשימוש המסחרי מחמיר את המצב |
| משתמשים בתמונה עם רישיון פתוח ועומדים בתנאיו | מותר, בתנאי שמקיימים את הרישיון |
שימוש הוגן: ההגנה שאי אפשר להסתמך עליה בלי לבדוק
סעיף 19 לחוק מתיר שימוש הוגן ביצירה למטרות כמו לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, ציטוט והוראה. עצם המטרה לא מספיק. בית המשפט בוחן ארבעה דברים:
- מטרת השימוש ואופיו, ובכלל זה אם הוא מסחרי או לא.
- אופי היצירה שנעשה בה שימוש.
- היקף השימוש, באיכות ובכמות, ביחס ליצירה כולה.
- ההשפעה על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
בפועל, ציטוט קצר בתוך ניתוח שלכם עומד בבחינה הזו טוב יותר מהעלאת הצילום המלא של מישהו אחר כדי לייפות עמוד מכירה. תמונה היא יצירה שלמה, ולכן קשה לצטט ממנה "חלק". מי שמשתמש בה כדי לקדם את העסק שלו עומד בפני בחינה קשה במיוחד בשני המבחנים הראשונים.
טעויות נפוצות בנושא שימוש הוגן
- להניח שציון המקור או קישור לאתר מספיקים. הם עוזרים לציטוט, אבל לא מחליפים רשות.
- להניח ש"אין כוונה מסחרית" רק כי האתר קטן או הדף לא מוכר מוצר.
- להניח ששימוש "קצת" בתמונה, למשל חיתוך או סינון צבע, יוצר יצירה חדשה.
- להניח שהוספת הכיתוב "אין כוונה להפר" משנה משהו מבחינה משפטית.
שיתוף, הטמעה ותוכן ברשתות חברתיות
שיתוף פוסט דרך כפתור השיתוף של הפלטפורמה או הטמעת סרטון מהפלטפורמה נעשים בדרך כלל במסגרת התנאים שבעל התוכן אישר לפלטפורמה. הבעיה מתחילה כשמורידים תמונה או סרטון ומעלים אותם מחדש בחשבון שלכם, או משתמשים בהם בפרסום ממומן. אז אתם יוצרים העתק חדש, ואתם האחראים לו.
גם תוכן שנוצר בידי אחרים בקבוצות וברשתות מוגן. תמונה שמישהו העלה לקבוצה בפייסבוק נשארת שלו, ולא של הקבוצה או של מי שהוריד אותה. אם אתם מפעילים עסק, חשוב שכל חומר שמופיע בשמכם יגיע ממקור שאתם יכולים להצביע עליו.
איך משיגים תוכן באופן חוקי
- צילום ויצירה עצמאית: צלמו או כתבו בעצמכם, או הזמינו עבודה עם הסכם כתוב שמגדיר של מי הזכויות ואיך מותר להשתמש בהן.
- בנקי תמונות בתשלום: קראו את תנאי הרישיון. חלק מהרישיונות מגבילים שימוש בפרסום, בדפוס או בנגזרות.
- רישיונות פתוחים כמו Creative Commons: כל רישיון כולל תנאים, למשל ציון שם היוצר או איסור שימוש מסחרי. השתמשו רק כשאתם מקיימים את כולם.
- בקשת רשות: פנייה קצרה בכתב לבעל התוכן, שבה מוגדר מה ולכמה זמן, חוסכת בדרך כלל הרבה.
- יצירה שהזכויות בה פגו: כשחלפו שבעים שנה ממות היוצר, היצירה בנחלת הכלל. בדקו גם שהמהדורה, התרגום או הצילום שאתם משתמשים בהם אינם חדשים ומוגנים בעצמם.
זכות מוסרית: גם כשיש רשות, שם היוצר חשוב
סעיפים 45 ו-46 לחוק מקנים ליוצר זכות מוסרית, שאי אפשר להעביר: הזכות שישתמשו בשמו על יצירתו, והזכות שלא יפגעו ביצירה ולא יסלפו אותה. בפועל, גם מי שקיבל רישיון חוקי לתמונה או לטקסט צריך לבדוק אם הוא רשאי לחתוך, לערוך או לשנות אותם, ואם עליו לציין את שם היוצר. תנאי הרישיון או ההסכם הכתוב עם היוצר אמורים לענות על כך, ולכן אל תסתפקו בהבנה בעל פה.
מה נחשב הפרה, ומה עוד אפשר לבקש מבית המשפט
לפי סעיף 47 לחוק, מי שעושה ביצירה פעולה השמורה לבעל הזכויות, כמו העתקה או פרסום לציבור, בלי רשותו, מפר את זכות היוצרים. ההפרה לא תלויה בכוונה או בשאלה אם הרווחתם משהו. מעבר לפיצוי, סעיף 53 מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעה נגד המשך ההפרה, ולכן עלולים לדרוש מכם להוריד את החומר גם אם כבר השקעתם כסף בהפקת הדף או הסרטון.
בדיקה קצרה לפני שמעלים תוכן של אחר
- מי יצר את התוכן, ואיפה כתוב שמותר להשתמש בו?
- האם יש רישיון או הסכם, ומה הוא מתיר בדיוק: אתר, רשתות, דפוס או פרסום ממומן?
- האם צריך לציין את שם היוצר, ובאיזו צורה?
- האם אתם משנים את היצירה, וההסכם מתיר זאת?
- אם אין תשובה לאחת השאלות, עדיף לוותר או לבקש רשות לפני ההעלאה.
מה הסיכון אם משתמשים בלי רשות
סעיף 56 לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100,000 ₪ על כל הפרה. בקביעת הסכום מביאים בחשבון, בין היתר, את היקף ההפרה, משכה, חומרתה ותום לבו של הנתבע. בנוסף אפשר לבקש צו להפסקת השימוש. כלומר גם תמונה אחת באתר עלולה להצמיח דרישה כספית של ממש, ולא רק דרישה להסיר אותה.
דוגמה: עסק קטן מעלה לבלוג חמש תמונות שמצא בחיפוש. אם הצלם מוכיח הפרה בכל אחת, אפשר לדבר על חמש הפרות נפרדות ולא על אחת. בפועל הסכומים משתנים מאוד לפי המקרה, ולא כל דרישה מגיעה למקסימום, אבל הפוטנציאל קיים מראש.
קיבלתם מכתב התראה: מה עושים
- הסירו מיד את החומר מהאתר ומהרשתות, אבל שמרו צילום מסך של מה שהיה מפורסם ושל המכתב.
- אל תתעלמו. מכתב כזה מקדים לעיתים קרובות תביעה.
- בדקו אם יש לכם רישיון, קבלה, הסכם עם מעצב או צילום מסך של התנאים בזמן ההורדה. מסמכים כאלה משפיעים על הדיון.
- אל תשלחו תשובה מתוך חשש או כעס. מה שתכתבו עלול לשמש נגדכם.
- שקלו להתייעץ עם עורך דין לפני שמסכימים לסכום פשרה או מתנצלים בכתב.
ומה לגבי התוכן שלכם?
הכללים עובדים לשני הכיוונים. אם מישהו העתיק את התוכן שלכם, כל מה שנכתב כאן עובד לטובתכם. במאמר כיצד מגנים על זכויות יוצרים ברשת תמצאו את הצעדים לאיתור הפרות ולטיפול בהן. מי שמזמין עיצוב אתר ימצא במאמר על עיצוב אתר וזכויות יוצרים את השאלה של מי הזכויות בקוד ובעיצוב. ואם החשש הוא משם או לוגו ולא מתמונה, הנושא נמצא בהפרת סימני מסחר. סקירה כללית של התחום יש בעמוד זכויות יוצרים.
המאמר מסביר את הכללים באופן כללי. הכרעה בשאלה אם שימוש מסוים היה הוגן או הפרה תלויה בעובדות המקרה, ולכן במקרה ספציפי כדאי לבדוק אותו מול איש מקצוע.
שאלות נפוצות
האם מותר להשתמש בתמונה שמצאתי בגוגל?
בדרך כלל לא. תמונה שמופיעה בתוצאות החיפוש מוגנת בזכויות יוצרים כמו כל תמונה אחרת. כדי להשתמש בה צריך רשות מהצלם, רישיון שמתיר זאת או הגנה בחוק.
מהו שימוש הוגן ביצירה?
סעיף 19 לחוק זכות יוצרים מתיר שימוש הוגן למטרות כמו מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי וציטוט. בית המשפט בוחן את מטרת השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש וההשפעה על ערך היצירה.
כמה פיצוי אפשר לקבל על הפרת זכויות יוצרים?
לפי סעיף 56 לחוק אפשר לפסוק פיצוי של עד 100,000 ₪ על כל הפרה גם בלי הוכחת נזק. הסכום בפועל נקבע לפי נסיבות כמו היקף ההפרה ומשכה.
האם צריך לציין את שם היוצר כדי להשתמש בתוכן שלו?
ציון המקור הוא חלק מזכות מוסרית ומתנאי רישיונות רבים, אבל הוא לא מחליף רשות לשימוש. ציון שם בלי רשות עדיין עלול להיות הפרה.
מתי יצירה הופכת לחופשית לשימוש?
זכות היוצרים נמשכת לאורך חיי היוצר ועוד שבעים שנה אחרי מותו. לאחר מכן היצירה בנחלת הכלל, אבל כדאי לבדוק שהמהדורה או הצילום הספציפיים לא מוגנים בעצמם.
מקורות
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (נבו)
- חוק זכות יוצרים (ויקיטקסט), סעיפים 5, 19, 38, 45-47, 53, 56
- שמירה על זכויות יוצרים ברשת (כל זכות)
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.