מהי לשון הרע? לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לפגוע בפרנסתו או לבזות אותו בשל מאפיינים מוגנים. כדי שפרסום ייחשב לשון הרע, צריכים להיות בו שלושה יסודות: פרסום, זיהוי של אדם מסוים, ויכולת של התוכן לפגוע בו.
הנקודה המפתיעה לרבים: החוק לא בודק אם הפרסום באמת הזיק, אלא אם הוא "עלול" להזיק. ומנגד, גם פרסום פוגעני לא תמיד נחשב לשון הרע, כי יש לו הגנות. הנה ההסבר צעד אחר צעד.
מהי לשון הרע לפי החוק?
חוק איסור לשון הרע מגדיר ארבעה סוגי פגיעה. די בכך שהתוכן עלול לגרום לאחת מהן, גם אם בפועל לא נגרם נזק.
- השפלה: פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או להפוך אותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
- ייחוס מעשים או תכונות: פרסום שמבזה אדם בגלל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו.
- פגיעה בפרנסה: פרסום שפוגע באדם במשרתו, בעסקו או במקצועו.
- בזיון על רקע מאפיין מוגן: גזע, מוצא, דת, מקום מגורים, גיל, מין, נטייה מינית או מוגבלות.
המבחן הוא של קורא סביר, לא של התובע עצמו. אדם רגיש במיוחד שנפגע ממשפט תמים לא יוכל להישען על רגישותו כדי להוכיח שמדובר בלשון הרע.
מהם היסודות שצריך להוכיח כדי שיהיה פרסום פוגעני?
מי שתובע בגין לשון הרע צריך להראות שלושה דברים: שהיה פרסום, שהפרסום התייחס אליו, ושהתוכן עלול לפגוע בו באחת הדרכים שבחוק. הטבלה מפרטת כל יסוד ומה בודקים בו.
| היסוד | מה בודקים | דוגמה מהרשת |
|---|---|---|
| פרסום | התוכן הגיע לפחות לאדם אחד מלבד הנפגע | פוסט בקבוצת פייסבוק של שכנים |
| זיהוי | קורא סביר מבין שמדובר באדם או בעסק מסוימים | ביקורת עם שם העסק או תמונה של בעליו |
| יכולת פגיעה | התוכן עלול להשפיל, לבזות או לפגוע בפרנסה | "הרופא הזה מזייף תעודות" |
שימו לב שהחוק מדבר על תוכן שעלול לפגוע. לכן אין צורך להוכיח שהלקוחות נטשו או שהמוניטין נהרס. הוכחת נזק בפועל רלוונטית בעיקר כשרוצים פיצוי גבוה מהסכום שנקבע בחוק.
מה נחשב פרסום, וגם ברשת?
פרסום, לפי סעיף 2 לחוק, הוא כל העברה של תוכן בעל פה, בכתב או בדפוס, וכן ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. ההגדרה רחבה מספיק כדי לכלול פוסט, תגובה, סטורי, סרטון, מם, ביקורת בגוגל והודעה בקבוצת וואטסאפ.
מספיק שהתוכן הגיע לאדם אחד נוסף כדי שיהיה פרסום בהקשר האזרחי. הודעה שנשלחה רק לנפגע עצמו אינה פרסום. לעומת זאת, דברים שנאמרו לאדם אחד על אדם שלישי כבר עונים על ההגדרה, גם אם הוכחתם קשה יותר.
מי שמעלה את התוכן אינו היחיד שעלול לשאת באחריות. בפרסום באמצעי תקשורת, סעיף 11 מטיל אחריות גם על העורך ועל מי שהחליט בפועל על הפרסום. על ההיבט הזה בפייסבוק תוכלו לקרוא במאמר כיצד להימנע מלשון הרע בפייסבוק.
האם לשון הרע חייבת להיאמר במפורש?
לא. סעיף 3 לחוק קובע שאין נפקא מינה אם הדברים נאמרו במישרין ובמלואם, או שהפגיעה והזיהוי משתמעים מהפרסום.
כלומר רמז, סימן שאלה, ציטוט של "מישהו אמר לי" או תמונה בלי שם עשויים להספיק. אם כתבתם "לא אגיד את שמו, אבל כל בעלי המכוניות בשכונה יודעים על מי מדובר", הזיהוי עדיין עשוי להתקיים.
גם פנייה אל קוראים שמכירים את הנפגע, כמו חברי קהילה קטנה, מספיקה. אין צורך שהקהל הרחב יזהה אותו.
מי יכול להיפגע מלשון הרע?
מי שנפגע מלשון הרע יכול להיות אדם בשר ודם, וגם תאגיד כמו חברה או עמותה, בעיקר כשהפגיעה היא בעסקו. פרסום על קבוצה או ציבור שאינם תאגיד, כמו "כל נהגי המוניות", אינו מקנה עילת תביעה, לפי סעיף 4. כך גם לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, לפי סעיף 5.
ההבחנה הזו חשובה כשמנסחים תלונה. כדי לתבוע צריך להצביע על אדם או גוף מוגדר, ולא על ציבור רחב.
מה ההבדל בין עוולה אזרחית לעבירה פלילית?
אותו פרסום יכול להיות עוולה אזרחית שמובילה לתביעה כספית, ובמקרים מסוימים גם עבירה פלילית. ההבדל נקבע בעיקר לפי הכוונה ומספר מקבלי הפרסום.
| נושא | עוולה אזרחית (סעיף 7) | עבירה פלילית (סעיף 6) |
|---|---|---|
| כוונה | אינה נדרשת | כוונה לפגוע |
| קהל | אדם אחד לפחות מלבד הנפגע | שני בני אדם לפחות מלבד הנפגע |
| עונש או סעד | פיצוי, צו מניעה והסרה | מאסר עד שנה |
| פיצוי ללא הוכחת נזק | עד 50,000 ₪, ועד כפל כשהכוונה לפגוע הוכחה | עד 50,000 ₪ אם הנאשם הורשע |
הסכומים בסעיף 7א נקבעו בחוק וצמודים למדד, ולכן הסכום שנפסק בפועל עשוי להיות שונה. הסבר מפורט על כך נמצא במאמר פיצוי לשון הרע ללא הוכחת נזק.
מתי פרסום פוגעני אינו נחשב לשון הרע?
פרסום שעומד בהגדרה עדיין לא בהכרח מחייב פיצוי, כי החוק מקנה הגנות. שתיים מהן נפוצות במיוחד: אמת ותום לב.
- הגנת האמת (סעיף 14): הדברים היו אמת, והיה בפרסומם עניין ציבורי. אמת בלבד, בלי עניין ציבורי, לא מספיקה.
- הגנת תום הלב (סעיף 15): החוק מונה כמה נסיבות שבהן פרסום בתום לב מוגן, ובהן הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי וביקורת על יצירה שפורסמה.
- פרסומים מותרים (סעיף 13): לדוגמה דברים שנאמרים בכנסת, בדיון בבית משפט או בוועדת חקירה.
ההבחנה בין דעה לעובדה חשובה במיוחד בביקורות על עסקים: תיאור של חוויה אישית רחוק מייחוס מעשה פסול לאדם מסוים. על תביעה מהצד של התובע ושל הנתבע תוכלו לקרוא במאמר תביעת לשון הרע באינטרנט.
דוגמה: ביקורת על מסעדה
שלושה ניסוחים של ביקורת על אותה מסעדה מראים איך החוק מבחין בין דעה לפרסום פוגעני.
| הניסוח | האם עלול להיות לשון הרע? | למה |
|---|---|---|
| "המנה הייתה קרה והשירות איטי" | סביר שלא | תיאור חוויה אישית וביקורת |
| "הבעלים מגיש בשר מקולקל בכוונה" | כן, אם לא הוכח | ייחוס מעשה פסול לאדם מזוהה, והפגיעה בעסקו ברורה |
| "כל המסעדות בעיר מרמות" | לא כעילת תביעה | פרסום על ציבור שאינו תאגיד, סעיף 4 |
איך בודקים בפועל אם פרסום עומד בהגדרה?
כדי לבחון טקסט מסוים, כדאי לשאול ארבע שאלות לפי הסדר. ראשית, האם התוכן הגיע לפחות לאדם אחד מלבד הנפגע, למשל בפוסט, בתגובה או בהודעה בקבוצה. שנית, האם קורא סביר יבין על מי מדובר, גם אם השם לא נכתב, כפי שקובע סעיף 3. שלישית, האם התוכן נופל באחת מארבע הקטגוריות של סעיף 1: השפלה, ייחוס מעשים או תכונות מבזים, פגיעה במשרה, בעסק או במקצוע, או בזיון על רקע מאפיין מוגן. רביעית, האם עומדת לפרסום הגנה כמו אמת עם עניין ציבורי.
דוגמה: בקבוצת הדיירים של בניין מתפרסם הפוסט „השכן מקומה שלוש גונב חבילות מהלובי“. הפוסט הגיע לכל חברי הקבוצה, ולכן יש פרסום. השם לא נכתב, אבל הדיירים מבינים מי גר בקומה שלוש, ולכן יש זיהוי. ייחוס גניבה הוא ייחוס מעשה מבזה, ולכן יש יכולת פגיעה. רק בשלב הרביעי נבדק אם הכותב יכול להוכיח שהדברים אמת ושהיה בפרסומם עניין ציבורי.
הבדיקה הזו משפיעה גם על הסעד. לפי סעיף 7א, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, ועד כפל הסכום כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. לכן מי שמשוכנע שיש בידיו פרסום פוגעני כדאי שיבדוק קודם אם שלושת היסודות מתקיימים, ורק אחר כך יעריך כמה אפשר לדרוש.
טעויות נפוצות בהבנת לשון הרע
- "זה אמת, אז מותר": אמת מגנה רק יחד עם עניין ציבורי בפרסום.
- "מחקתי את הפוסט, אז נגמר": הפרסום כבר נעשה והגיע לקוראים, ולכן מחיקה מאוחרת אינה מוחקת את העוולה.
- "לא כתבתי שם": זיהוי יכול להשתמע מהקשר, מתמונה או מפרטים.
- "זו רק דעה": ניסוח שמציג עובדה כדעה, למשל "לדעתי הוא גנב", עלול עדיין להתפרש כייחוס מעשה.
- "זה רק בקבוצה סגורה": גם קבוצה קטנה היא פרסום, כי מספיק שהתוכן הגיע לאדם אחד מלבד הנפגע.
מי שנתקל בפרסום כזה מתחיל בדרך כלל משמירת ראיות: צילומי מסך עם תאריך וקישור לכתובת. מדריך קצר לצעדים הראשונים נמצא במאמר מה תעשו אם כתבו עליכם פוסט פוגעני ברשת. המידע כאן כללי ואינו תחליף להתייעצות עם עורך דין לגבי מקרה מסוים.
שאלות נפוצות
מהי לשון הרע בקצרה?
לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לפגוע בפרנסתו או לבזות אותו בשל מעשים, תכונות או מאפיינים מוגנים, לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
האם צריך להוכיח שנגרם נזק כדי שיהיה לשון הרע?
לא. החוק מדבר על דבר שפרסומו עלול לפגוע, ולכן מספיקה יכולת פגיעה. סעיף 7א מאפשר פיצוי עד 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק. זהו הסכום שנקבע בחוק, והוא צמוד למדד, ולכן התקרה בפועל גבוהה ממנו.
האם פרסום שהוא אמת יכול להיות לשון הרע?
פרסום אמת מוגן לפי סעיף 14 רק אם היה בו גם עניין ציבורי. אמת בלי עניין ציבורי אינה הגנה מלאה.
האם אפשר לתבוע על לשון הרע נגד קבוצה, כמו כל הנהגים או כל הרופאים?
לפי סעיף 4, לשון הרע על קבוצה או ציבור שאינם תאגיד אינה מקנה עילת תביעה. צריך אדם או גוף מוגדר.
האם הודעה פרטית יכולה להיות פרסום?
הודעה שנשלחה רק לנפגע אינה פרסום. הודעה שנשלחה לאדם נוסף אחד לפחות עשויה להיחשב פרסום אזרחי, ולפחות לשניים נוספים כשמדובר בעבירה פלילית.
מקורות
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.